החלטה בתיק ב"ל 31108-12-10

1.         בתיק זה מונה פרופ' אנדרי קרן כמומחה רפואי מטעמו של בית הדין.

פרופ' קרן המציא את חוות דעתו בעניינו של התובע, והשיב גם לשאלות הבהרה שהופנו אליו.

2.         בפנינו בקשה מטעם ב"כ התובע למינוי מומחה רפואי נוסף. עיקר בקשתו מנומקת בכך שלגישתו, "המומחה נוקט בגישה המחמירה עם התובע עת הוא מפרש את המשפט "לאור סוכרת, הישנות מחלה מהירה לאחר DES ..." כאילו מדובר ב"הישנות המחלה" עקב הסוכרת".

כמו כן טען, כי "נראה שדעתו של המומחה אינה מקובלת על הצוות הרפואי שטיפל בתובע עת החליט על השתלת DES בידיעה שהוא סובל מסכרת".

3.         ב"כ הנתבע, מצידה הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה וביקש לדחותה.

4.         בהנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 13.04.10 נקבעו הקריטריונים למינוי מומחה נוסף ( סעיפים 16-17 להנחיות ):

" 16.     ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה .

17.   בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו ".

בדב"ע נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי נגד דוד לרוס (פסק דינו של כב' השופט אליאסוף, כתוארו אז, מתאריך 20.5.97) נפסק כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין.

באותו פסק דין גם צויין כי כאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו עומדת בפני הצדדים ובפני בית הדין האפשרות להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה.

5.          כבר כעת נאמר, כי מעיון בחוות דעת המומחה, ובטעמים שפורטו בבקשה עולה, שלא התקיימו בעניינינו אף אחת מן הנסיבות המצדיקות מינוי מומחה נוסף, תוך חריגה מהכלל לפיו יש להסתפק במינוי מומחה אחד.

חוות דעתו של המומחה מפורטת דיה ולא שוכנענו שהמומחה נוקט בגישה מחמירה, וגם לא מצאנו כל תימוכין לכך שכביכול דעתו של המומחה אינה מקובל על הצוות הרפואי שטיפל בתובע בכל הקשור להשתלת ה - DES(תומכון משחרר תרופה).

בכל אופן, הרי שמעיון בחוות דעת המומחה והשלמתה, לא עולה כי דעתו של המומחה בשלילת הקשר הסיבתי בין תעוקת הלב ממנה סבל התובע לבין האירוע החריג בעבודה התבססה אך ורק על עניין התומכון הנ"ל, כאשר המומחה הסביר כי " בזמן האירוע סבל מתעוקה ללא נזק ללבו, והוא המשיך לסבול מאותה תעוקה גם לאחר האירוע החריג בעבודתו, וכל זאת על רקע מחלה תלת כלילית קשה, אשר התפתחה על רקע גורמי הסיכון הכבדים מהם סבל: סוכרת מסוג II , יתר לחץ דם, היפרליפידמיה מטופלת, עישון כבד, השמנת יתר חולנית ודום נשימה בשינה. האירוע בעבודה לא גרם ולא תרם להופעת התעוקה הטרייה והבלתי יציבה ממנה החל התובע לסבול כבר חודשיים לפני האירוע החריג בעבודתו, והוא גם לא גרם להחמרה בתעוקה זו. אי לכך, אין קשר זמני (התעוקה החלה חודשיים לפני האירוע בעבודה) או קשר סיבתי בין התעוקה הטרייה למחלתו הכלילית המפושטת של התובע". בכל הנוגע להיצרות במוצא העורק הכלילי, המומחה הסביר כי " בתומכון שהושתל בעורק העוקף השמאלי הופיעה היצרות חוזרת. היצרות חוזרת זו לא היתה הסיבה בגינה הופנה התובע לניתוח. ההפניה התבססה על היצרות חוזרת בתומכון בחולה הסובל מסוכרת בשילוב עם מחלת לב תלת כלילית. בשום אופן לא ניתן לומר כי התובע הופנה לניתוח רק עקב ההיצרות החוזרת בתומכון(ההדגשה אינה במקור, ו.ש)".

6.         לפיכך, ובהתחשב באמור לעיל, משלא נמצאה כל סיבה למינוי מומחה נוסף, אנו דוחים את בקשת התובע.

הצדדים יוכלו, אם יחפצו בכך, להשלים את סיכומיהם בתוך 21 יום מהיום שבו יגיע לידיהם עותק החלטה זו.

7.        להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, ‏ג' באדר תשע"ב, 26 בפברואר 2012, בהעדר הצדדים.